על רקע ריבוי המבקרים ליד הכותל המערבי בעשרת ימי תשובה וחגי תשרי דיווח עתון 'מוריה' ביום ד' בתשרי תרע"ב (1911): "ראש העיריה עומד על דעתו ואומר לתלות את הנרות [מאורי־לוּקס, בהשתדלות הנדיב ר' זליג פרסיץ] בעל־כרחם ושלא ברצונם של המערבים [=הערבים המרוקנים הגרים ליד הכותל]… כמו־כן העמידו מחיצה ארעית של קרשים בחצר כותל־המערבי כדי להפסיק בין האנשים והנשים הבאים להתפלל שמה".
("בחצר כותל־מערבי", מוריה, 26.9.1911, עמ' 3)
ראש העיר דאז היה הערבי-פלסטיני חוסיין אל-חוסייני, שתחת הנהגתו רוצפו רחובות העיר העתיקה, שופרו שירותי הניקיון והתברואה, והחל ביצועו של פרויקט ביוב שמומן גם בידי יהדות התפוצות. מאמצי הפיתוח שלו זכו להערכת תושבי העיר המוסלמים, הנוצרים והיהודים. בראיון לעיתון המצרי "אל-אקדאם" במרץ 1914 עמד אל־חוסייני על כך שהציונות אינה מאיימת על פלסטין, ובשנות מלחמת העולם הראשונה קידם הבנה בין ערבים ויהודים בעיר.