בה' בתשרי תש"א (8.10.40), סיפר יו"ר 'ועד העיר העתיקה' מר וינגרטן לחבר הנהלות הועד הלאומי והסוכנות היהודית יצחק בן צבי, כי שניים ממנהיגי תנועת בית"ר אמרו לו שזה עתה חזרו מן הכותל המערבי אחרי שראו במו עיניהם שכמה אבנים מתפוררות, ושההתפוררות חשודה בעיניהם כי ראו סימנים כימיים בסביבתה, והם בטוחים שהערבים משתמשים בחומרים כימיים כדי לפורר את הכותל. הם היו בהתרגשות גדולה ודרשו לאחוז מיד באמצעים ולפנות לממשלה וכו'. מר וינגרטן, המבקר בכותל מידי יום, אמר שלא ראה דברים חשודים אלו, אך הם עמדו על דרישתם ודיברו על הצורך בחיזוק השמירה הקבועה על יד הכותל. מתוך כך הבין וינגרטן כי אנשי בית"ר חושבים לחדש את "פלוגת הכותל", שהיתה קיימת מאז תרצ"ז ועד לפני כשנה (1937-1939).
"כל הענין הזה היה חשוד בעיני, אולם מכיון שהשאלה היא עדינה ביותר, החלטתי לבקר בעצמי את הכותל בלוית מהנדס מומחה ובלויתו של האדון וינגרטן", כתב בן־צבי. וכך הגיעו לכותל המהנדס פייטלסון, הבקי בעניני אבנים ומחצבות בכלל ובעניני ירושלים והכותל בפרט, ומר וינגרטן יליד ירושלים, ויצחק בן צבי, שאף הוא מבקר בכותל לעתים קרובות מאז היה שם לראשונה בשנת תרס"ד (1904) – ואחרי ששהו שם כשלושת רבעי שעה באו בדעה אחת למסקנה שאין שום סמנים של התפוררות מיוחדת באבני הכותל. אמת כי כמה אבנים מפוררות בהשפעת הגשמים והשמש ובעקבות שורשי עשבים שחדרו בין נקיקי האבנים, אך לא נראו סימני פעולה אנושית חדשה. ה'סימנים הכימיים' שנמצאו אינם אלא סימני זרם מים שפרץ לפני מספר שבועות מבין חגוי האבנים והשאיר כעין שכבה דקה מאוד שיש לה טעם מלוח.
מכל זאת הגיע בן־צבי למסקנה שהדיווח של הביתרי"ם אינו מתאים עם המציאות, ולכן אחת מהשתיים: או שיש כאן בהלת שוא, או שיש כאן כוונה מיוחדת 'להכשיר את הקרקע' לפעולה מהירה לקראת יום כיפור. יתכן שבכך מנסים הם 'ליצור אוירה' נוחה לחידוש "פלוגת הכותל" בעיר העתיקה. "במקרה זה", כתב בן צבי, "יש להזהר ולאחוז באמצעים כנגד הרפתקאות מסוכנות אשר ניסו בהם אנשים אלו לא פעם, וסכנו בזה את שלום הישוב".
לגבי חיזוק אבני הכותל מפני התפוררות טבעית הנמשכת על פני דורות, בקש בן־צבי מהמהנדס פייטלסון להציע תכנית מתאימה שיוכלו להגישה לממשלה.
(ע"פ מזכר 'פנימי וסודי' מאת יצחק בן־צבי אל חברי ההנהלה)
{מצ"ב תצלום מקור מארכיון המדינה, פ-1 / 890}