תלמיד הגר"א ומנהיג ק"ק פרושים בצפת רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), שלח בראש־חודש מרחשון תקצ"א (1831 לסה"נ) אגרת שלומים ל"בני משה רבנו ועשרת השבטים", בשם חכמי ורבני קהילת האשכנזים שבארץ ישראל, ובה תאר את תפילתם בכותל המערבי נוכח מקום המקדש, לקבוץ כל ישראל מחושך הגלויות ואיחוד שבטי ישראל בארץ הקדושה:
"אנחנו פה בארץ הקדושה פורשים כפינו בתפלתנו נכח 'שער השמים' מקום מקדשנו כותל המערבי, אשר לא זזה שכינה משם (ע"פ שמות רבה ב, ב; ועוד), ועל קבר רחל אמנו אשר בדרך אפרת היא בית לחם, קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, ועל קברות האבות הקדושים והאמהות הקדושות, ועל כל מנוחות הנביאים והתנאים והאמוראים… ישוב ירחם על כולנו, יקבצנו יחד ויאמר לאסורים צאו לאשר בחושך הגלו, ויבנה בית מקדשנו ותפארתנו, במהרה בימינו, כן יהי רצון, אמן"
('קבץ על יד', שנה ד תרמ"ח; יערי, 'אגרות ארץ ישראל' נג, עמ' 357).