בכ"ו בכסלו תרמ"ה (1884) נחנכו הבתים הראשונים ב'כפר השילוח' והחל איכלוס הכפר למרגלות ירושלים העתיקה. היה זה היישוב הראשון בארץ של יהודים עולי תימן, שעלו החל משנת תרמ"ב בעליית 'אעלה בתמ"ר'. "לעת הצהרים החלה החנוכה, עניי התימנים אשר זכו להאחז בבתיהם קבעו איש איש מזוזה בפתח ביתו, ובהדרת קודש בירכו את הברכה: 'לקבוע מזוזה', וכל העם עונים אמן והלל לה'. אחר כך נתאספו קהל התימנים וישירו אחד הפזמונים כאשר ישוררו בארצות תימן, לכבוד היום הזה… ויעירו רגשותיהם של הנאספים עד כי זלגו עיני רבים דמעות" (החבצלת, כ"ה באדר תרמ"ה).
מאז במשך כעשרים שנה נמשכה רכישת קרקעות באזור והורחבה ההתיישבות על ידי חברת "עזרת נדחים" ובקרקעות בבעלות פרטית.
בפרעות הערבים בשנים תרפ"ט-תרצ"ט (1929-1939) דעכה ההתיישבות ב'כפר התימנים', עד שננטש סופית.
החל משנת תשס"ד (2004) חודשה ההתיישבות היהודית בכפר בידי עשרות משפחות הגרות במקום, בניהול עמותת 'עטרת כהנים'.
(ע"פ ארכיון כפר התימנים)