בכ"ח בטבת חזרה "הכנסת הגדולה", היא הסנהדרין, לשבת ולדון כמשפטה כרצון כלל ישראל. ינאי המלך (אלכסנדר) היה ממלכי בית חשמונאי, אך נזרקה בו מינות ונהפך לצדוקי, ע"י המסית אלעזר בן פועירא, והרג את חכמי ישראל והושיב צדוקים בסנהדרין בניגוד לדעת כל ישראל, ושלמינון המלכה (אלכסנדרה) ישבה אצלו, למרות שאסור להעמיד בסנהדרין לא מלך ולא אשה. ולא היה חכם מישראל יושב בסנהדרין חוץ מרבי שמעון בן שטח, שניצל ממוות מפני שהיה אח של המלכה. והיה העולם שמם, עד שהעמיד רבי שמעון בן שטח תלמידים חדשים והחזיר עטרה ליושנה (בבלי קדושין סו, א), ואט אט יום אחרי יום החליף את כל הצדוקים בחכמי ישראל. וביום שהסתלק אחרון הצדוקים וישבה סנהדרין של ישראל עשאוהו יום־טוב.
(ע"פ מגילת תענית, ופירוש האשל. לאחר חורבן בית שני בטל ציון היום)