בט' בשבט תרכ"ה (1865 לסה"נ) נפטר הרב יהוסף שוורץ, מגדולי התורה בדורו, שד"ר, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
בספרו 'תבואות הארץ' (פרק ז חצר הפנימית, עמ' שמב-שלב) קובע הרב שוורץ כי כלל הר הבית נקרא בפי סופרים "מקום המקדש", ו"הכותל המערבי" הידוע, לידו נוהגים היהודים להתפלל, הוא חומה של הר הבית, והינו השריד היחיד שנשאר בשלמותו מכל הבניינים שהיו בזמן המקדש.
הרב שווארץ התגורר בקרבת הכותל המערבי, סמוך ל'שוק הכותנה', ונהג לציין זאת בכתביו: "[רכשתי בית] סמוך לבנייני וחורבות מקום המקדש. בצד המערבי נמצא בור אצל המרחץ הנקרא בלשון ערב חמם אלשפע. וכעת ביתי וישיבתי סמוך למרחץ זה, כעשרים אמה", וכן "סמוך מאוד ביתי לכותל מערבי ומקום המקדש בערך עשרים אמות… כי ביתי במערב העיר". ובמקום נוסף ציין "ביתי סמוך הרבה למקום המקדש… ברוח מזרחי לרחוב היהודים". וגם "והמלך סולטן שׂוּלימאן המשיך מצינורות אלה במערב בניני הר הבית… כמעט בחצר אשר אני יושב בו". וכן כתב עליו אליעזר ברגמן: "מול גג ביתו…יכולים לראות את הכותל המערבי; בכל ערב שבת עורכים שם יהודים הרבה את תפילתם" (ראו: תולדות חייו של רבי יהוסף שווארץ, אבי ששון, שנה בשנה, תשס"ג).
הרב יהוסף שוורץ יצר תרשים של הכותל המערבי והר הבית, והוא מופיע בספרים ישנים רבים ובחותמות עתיקות.
{תרשים הכותל ע"פ הרב שוורץ על כיסוי לחלה – מאוספי הקרן}