המלך היווני גסקלגס [יש מזהים אותו עם הקיסר קליגולה], שלח שליחים להעמיד צלמים בהיכל המקדש. גדולי ירושלים שמעו זאת בערב חג סוכות והתמלאו צער ופחד, אך שמעון הצדיק אמר להם: "עשו מועדיכם בשמחה… מי ששיכן שכינתו בבית הזה, כשם שעשה ניסים לאבותינו בכל דור ודור, כך יעשה לנו ניסים בזמן הזה". כעבור זמן הגיעה אגרת ובה כתוב שנהרג גסקלגס ובטלו גזרותיו. בכ"ב בשבט, בטרם הספיקו להכניס את הצלמים להיכל, נטלו היהודים את הצלמים מידי השליחים וגררו אותם, ומאז קבעוהו ליום טוב שאסור בהספד. (מגילת תענית, ע"פ פי' האשל).
עם חורבן בית שני בטל ציון היום (בבלי ראש השנה יח ע"ב).
לדעת חוקרים, זהו המאורע המאוחר ביותר במגילה הניתן לזיהוי ודאִי עם מקורות חיצוניים.