בליל כ"ב בשבט תשמ"ד (1984) ניסו – וכמעט הצליחו – ארבעת חברי כנופיית ליפתא, או בלשונם: "כת בני יהודה", לפוצץ את המסגדים שעל הר הבית. הארבעה התגוררו בבית נטוש בכפר ליפתא, חלקם מעורערים בנפשם, ועסקו בעיקר בלימוד ספרי קבלה. חברי הכנופיה הצליחו לחדור למתחם הר הבית עם תרמילים ובהם מטעני חבלה בני עשרות קילוגרמים של חומר נפץ, אך התגלו על ידי שומר וקף. חוקר ירושלים, העיתונאי נדב שרגאי כתב בספרו "הר המריבה" (עמ' 172): "כנופיית ליפתא הייתה קרובה לפיצוץ מסגדי הר הבית יותר מכל קנאי יהודי אחר לפניה, ואך כפסע היה בינה לבין מימוש התוכנית".