בי"ב באדר תשל"ב נלב"ע ר' שמואל הורביץ, דור 12 לשל"ה הקדוש, שעלה וקבע דירתו בירושלים כ201 שנה לאחר עלית זקנו השל"ה לירושלים. ר' שמואל היה מבאי הכותל הקבועים, ומהאוטוביוגרפיה שלו, בספר הנקרא "ימי שמואל", מתברר שהכותל המערבי היה אולי המקום המרכזי ביותר בעבודתו הרוחנית.
את הגעתו הראשונה לכותל, בחורף תרפ"ג, הוא מתאר שם בפרק ע:
"בפעם הראשונה שנסעתי לעיר העתיקה… תכף כשבאתי לכותל וקרעתי כדת וכדין, וראיתי פעם ראשונה שריד מקדשנו שמקודש ביותר, שמעולם לא זזה שכינה משם (שמות רבה ב, ב; ועוד) – זה עשה עלי רושם גדול ונורא, ממש נפעמתי, ממש נשבר לבי בקרבי. וחשבתי שאני כבר לא אהיה כל ימי רק (=אלא) מחפש עצות לאקמא שכינתא מעפרא, ועשיתי תשובה בלב שלם ובהתעוררות, ואמרתי 'תיקון הכללי' ותהלים בהתעוררות גדול. ודימיתי בדעתי, כי יש לי כבר מה לעוררני משנתי (מתרדמה רוחנית), כי אפילו אם אשכח ואפול בשינה, כשאזכיר את עצמי מ[ענין] 'כותל מערבי', ובפרט כי אלך לכותל – אתעורר מהשינה ואהיה נתעורר בעבודת ה'.
רושם כזה היה לי אז מהכותל המערבי, כי מירושלים בכלל היה לי התעוררות וחביבות, ובפרט מהעיר העתיקה היה לי התעוררות וחביבות וחִיוּת נפלא, ומכל שכן מכותל המערבי".