בכרוז מטעם כל רבני הבדצי"ם האשכנזים והספרדים בירושלים, שנדפס ב'דפוס צוקרמן' ופורסם בירושלים בכ' באדר תרפ"ה (16.3.1925), נקרא כלל הצבור ל"יום תענית צבור כללי". בתחילת הכרוז נאמר: "בעוונותנו־הרבים עבר כמעט כל החורף ועוד לא נושענו בגשמי ברכה, סכנת בצורת מרחפת על עיר־הקודש והסביבה כולה. הרבינו בתפילה ולא נענינו עד כה, ועתה עם ה' יושב ירושלים, התעוררו וקראו אל ה' בחוזקה, אולי יתעשת לנו וירא בענינו לפתוח לנו שערי שמים ולפקוד אותנו ברחמיו המרובים". בהמשך הכרוז נאמר כי קבעו את יום שני וחמישי ושני הבאים לתענית צבור כללית לכל בני ארץ־הקודש, ומפורט שם סדרי התפילה לאותו יום בכל בתי הכנסת, ובנוסף לכך בתעניות של ימי שני "אחר חצות היום, משעה תשע ומעלה יהיה בטול מלאכה וסגירת החנויות, וכל הקהל יתאספו לפני כותל המערבי". כמו כן צויין שם בתחתית המודעה, כי בתפילת מנחה של התענית בימי שני בכותל "יוציאו את ארון הקודש לפני כותל המערבי".
(ע"פ תצלום הכרוז בארכיון המדינה פ-9 / 1923)