הרב אריה לייב, המכונה: מהרא"ל צינץ, נפטר לבית עולמים בג' באייר תקצ"ג (1833 לסה"נ). בקרב מדפיסי ספרים נודעת מסורת כי על פי צוואתו מובטחת ברכה גדולה למי שידפיס ויפרסם מדברי תורתו. לעילוי נשמתו נציין להלן מעט מדבריו אודות הכותל המערבי:
בכותל המערבי טמון שורש קדושת המקדש, כמו שורש של עץ הנשאר באדמה לאחר שכרתו העץ, ולאחר זמן יוכל לגדול מחדש (מלא העומר, איכה ב, ו); אף שבחורבן הבית נסתלקה השכינה לא סרה לגמרי השגחת ה' עלינו, אלא 'עומד אחר כותלנו' ומביט כביכול לאחור להשפיע עלינו כפי ערך מעשינו גם כשאיננו ראויים (שם, שיר השירים ב, ה); גם כשהמקדש אינו אלא "תל" חרב, כל הפיות פונין אליו כדי שיעלו תפילותיהן דרך מקום המקדש שנשארה שם קדושה ולא זזה מכותל מערבי (שם ד, ד).