י"ד באייר נקרא "פסח קטן". ביום זה נוהגת מעט שמחה ואסור להספיד בו. בזמן שבית המקדש קיים מקריב ביום זה קורבן פסח כל מי שלא יכול היה להקריבו ב"פסח ראשון" מחמת טומאה או מפני שהיה במרחק רב מן המקדש. פרטי הלכה רבים ישנם בשאלה מי ומתי ואיך מקריבים בפסח שני, והדברים נידונים באריכות בגמרא ובפוסקי ההלכה.
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לה' – בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ, כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ" (במדבר ט, ט-יב).