הרוגי ביתר, שהיו מוטלים בשדות מאז מרד בר כוכבא בשלטון רומי, הובאו לקבורה בט"ו באב. חז"ל ציינו שהיה בכך נס, שלמרות הזמן הרב שעבר מאז מיתתם, גופותיהם לא הסריחו. לזכרון מאורע זה תיקנו חכמי יבנה את הברכה הרביעית בברכת המזון: "הטוב והמטיב", דהיינו: 'הטוב' – שלא הסריחו, 'והמטיב' – שניתנו לקבורה.