בו' באלול תרנ"ז (3.9.1897), במסגרת 'הקונגרס הציוני הראשון' שהתכנס בבזל שבשווייץ, הוקם ארגון 'ההסתדרות הציונית העולמית' (World Zionist Organization) על ידי התנועה הציונית, ביוזמתו של בנימין זאב הרצל. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם, ופעלה עם המוסדות הלאומיים להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי מול השלטון הבריטי. בשנת תרפ"ט (1929) עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי 'הסוכנות היהודית', וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
{גלויה לרגל יובל 50 להסתדרות הציונית, ערב הקמת המדינה (14.8.1947) – עם חותמת דואר מיוחדת מצ'כוסלובקיה לרגל המאורע – סריקת מקור אצלי באוסף}