בפעם הראשונה החלו הערבים לקיים טקס 'זיכר'* גם ביום השבת לפני הצהרים. בערך בשעה 10:30 התחילו את הטקס הפרובוקטיבי, על יד החלון של הר הבית הנמצא בכותל המערבי שבתחום חצר ה'זאויה' (=חדר תפילה מוסלמי), שמדרום לרחבת התפילה. הטקס הרועש נמשך עד 12:00. ליד הכותל עמד אז קהל מתפללים עצום, ודוקא באמצע התפילה וקריאת התורה הסבו הערבים רעש גדול, שהפריע לתפילה ולקריאת התורה באופן בלתי נסבל. ההתרגשות וסערת הרוחות בקרב המתפללים היתה רבה.
בחצר ה'זאויה' ישב אז ערבי בפתח החלון, ובכל פעם שמנין מתפללים החל באמירת 'קדושה' הנאמרת בציבור בקול אחד, סימן הערבי עם מקל לעבר החלון ומיד נכפלו הקולות וחזקו עוצמות התיפוף והצלצולים שבקעו מהחלון.
מידי פעם ניגש רב הכותל הרב אורנשטין להתלונן אצל הקצין העברי התורן שלמה סופר, והלה בקש בטלפון מהמושל להפסיק את הזיכר. המושל שלח את הקצין הערבי איברהים ביק עם פקודה להפסקת הזיכר, אך הערבים במקום לא נשמעו לו.
[ע"פ יומן הרב אורנשטין]
*ראו לעיל כ"ג וח' בשבט.
בתאריך: כ"ד בשבט תר"צ (22.2.30) –
