רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב

א' בניסן תקל"ב – י"ח בתשרי תקע"א

בספרו 'לקוטי מוהר"ן' חלק ב, סז; שם חלק א, כה (ע"ע שם)

אמרו רבותינו זכרונם־לברכה (שבת קנא, ב), שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עיניים. וזה בחינת שקיעת האור במערב, כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת, נמצא ש'מערב' הוא שקיעת האור, וכל זה על ידי בחינת הבכי… כי 'מערב' ראשי תיבות: "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" (כמובא בכתבי האריז"ל), כי שכינה במערב (בבא בתרא כה, א) והשכינה בוכה ומייללת, כביכול, על ישראל, בחינת (ירמיה לא, יד): "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ", שהיא בוֹכָה על צרת ישראל המפוזרים בגויים ואינם על מקומם. ועל כן שקיעת האור ב'מערב'… וזה בחינת 'כותל המערבי' ששם השכינה בוכה ומייללת על חורבן בית המקדש, כי ב'מערב' שם רָחֵל^[1] מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ, כנ"ל;

גדולת הבורא… בחינת כותל, כ"ו תֵּל (זוהר משפטים קטז ע"א) – כ"ו זה בחינת שם הקדוש (גימטריה של שם הוי"ה)… והוא תֵּל, שהכל פונין לו (זוהר שם), וּתְאֵבִין להסתכל בו (עיין זוהר ויגש ר ע"ב).