בי"ד בשבט תרנ"ט (25.1.1899) הגיע לארץ ישראל "הנדיב הידוע", הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד. הברון עגן עם ספינתו הפרטית 'אטמה' ביפו וירד לסיור בן חמישה ימים, בעיקר במושבות הדרום. ביום הרביעי, שבת פרשת 'בשלח', דיבר הברון בבית הכנסת בראשון לציון על התפתחות המושבה ושגשוגה, ואמר:
"רגילים לומר שאין ניסים בזמן הזה, אך זה לא נכון. האם זה לא הנס היותר גדול? כל העמים הגדולים ונוראים, כבבלים והרומאים, אבדו ואין זכר להם. ועם קטן כעם ישראל עודנו חי וקיים, והנה הוא שב אל ארצו שגלה ממנה, והארץ עונה לו את עבודתו. האין זה נס גדול?! והאם נס קטן הוא אם ארץ חרבה זו כאלפיים שנה, ארץ טרשים ועקרבים, נהפכת לגן עדן ולארץ זבת חלב ודבש באמת, וכל זה על ידי בניה ששבו אליה אחרי נדודים בארצות שונות?" ('רוטשילד אבי הישוב ומפעלו בארץ ישראל', כתר-ירושלים, 1982, עמ' 83).
{שטר ובול הברון רוטשילד}