י' תשרי תרפ"ט (1928) – בעיצומה של תפילת עמידה הסירו שוטרים בריטים באלימות את מחיצת הבד בכותל המערבי, שהועמדה להפריד בין המתפללים למתפללות. השתלשלות האירועים: בליל היום הקדוש, בתחילת "כל־נדרי", הופיע סגן מושל מחוז ירושלים קיטרוטש בלווית הקצין האנגלי דאף, והביע זעם והשתוממות על המחיצה שראה ב'סמטת הכותל'. כעבור מספר דקות הופיע קצין ערבי ופקד על השמש בשם המושל, להסיר מיד את המחיצה, בטענה שזו הפרה בוטה של 'הסטאטוס־קוו' במקום. השמש סירב לעשות כן, וטען כי על פי ההלכה מנוע מכך. הקצין הערבי הסתלק והמתפללים חזרו לתפילתם.
למחרת בתשע בבוקר, הופיע הקצין האנגלי בליווי מספר שוטרים, במרץ ובאלימות הרסו את המחיצה, תוך כדי שהיהודים עומדים ב'תפילת לחש'. אחדים מהמתפללים הוכו במקלות, ונשים וזקנים נרמסו תחת רגלי השוטרים ללא רחם. אותה עת עמד המופתי ח'אג'־אמין אל־חוסייני בחלון ה'מָחְכַּמֶה' וצפה בהנאה בנעשה.
(ע"פ כותלנו, עמ' 35).
{תמונתו וזכרונותיו של הקצין דוגאלס ואלדר דאף, שפיקד על הסרת המחיצה בכותל}