"במוצאי שבת קודש, ליל הושענא רבא, היו ברחבת הכותל כמה מאות שערכו את ה'תיקון' כמנהג. לפנות בוקר, מיד אחרי עמוד השחר, נהרו אלפים רבים רבים, יחיו, וכל הרחבה נתמלאה עד אפס מקום. המנינים גלשו לרחבה העליונה, והגיעו כמעט לקירות המשרדים (שהיו אז במערב הרחבה העליונה, באזור המיועד כיום לבית הליב"ה). חזיון כזה לא היה זמן רב, והזכיר לי את השנים הראשונה והשניה של שחרור הכותל.
הערכותנו ליום זה, והתכנון המדויק של צוות כח האדם, אפשרו התגברות על בעיות הנקיון החמורות ביום זה – ועד לשעה אחת בצהרים חזר הכותל המערבי למראיתו הרגילה".
[יומן הרב גץ]
כ"א בתשרי, הושענא רבה תשל"ט –
