בראש חודש שבט שנת ב' אלפים תפ"ט החל משה רבינו לחזור על התורה בפעם האחרונה לפני מותו, וללמדה לבני ישראל, כפי שכתוב: "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א, ג). חזרה זו נחשבת כ'נאום' פרידה של משה רבנו מהעם העומד להכנס לארץ ישראל, והוא תופס את רובו של ספר דברים.
חז"ל אמרו כי "יום זה משול כיום מתן תורה" (מדרש תהלים פח). במשך 36 ימים חזר משה על התורה, עד יום לפני מותו שחל ב-ז' באדר.