בראש־חודש אלול ה'תרנ"ז (29.8.1897) התכנס הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל שבשוויץ, ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל, ובהשתתפות 197 צירים. ביום ו' באלול הוחלט בקונגרס על הקמת "ההסתדרות הציונית העולמית" (ראו להלן).
לאחר מספר ימים כתב הרצל ביומנו: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים… לכל היותר בעוד חמישים שנה, הכל יראו זאת!". וראה איזה פלא – לאחר כחמישים שנה, ב-29 בנובמבר 1947, אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח, החליטה עצרת האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה עצמאית ליהודים בארץ ישראל.
{גלויה מיוחדת לרגל יובל להסתדרות הציונית, כ"ח באב תש"ז – סריקת מקור אצלי}