בכ"ב באדר תש"ן (1990 לסה"נ), על רקע דיוני בית המשפט העליון בסוגיית סדרי התפילה בכותל, כתב רב הכותל הרב גץ בתצהיר לבית המשפט: "מיום קבלתי את תפקידי כרב הכותל, היתה רחבת הכותל המערבי אי שקט ורגוע בים הסוער של חיינו בארץ. מליוני יהודים באים לבקר ליד הכותל מדי שנה בשנה, מהארץ ומהתפוצות, ולשפוך צקון לחשם ליד שריד בית מקדשנו, וכל אחד יכול להתיחד עם קונו בשלוה ובבטחה.
כולם שוים לפני בורא עולם, דל ושוע, תלמיד חכם ועם הארץ, משכיל ובור, ומתפלל תפילתו בנוסח ספרד, אשכנז, עדות המזרח, סדור מתוקן, בעברית, אנגלית או צרפתית או בכל שפה אחרת, בלי פוצה ומצפצף. ונוסף עליהם – באלף אלפי הבדלות – מוסלמים, קטוליים, פרוטסטנטים, פריסבטרים ועד לאנשי הַמָּקוֹיָה היפניים, וזכינו לראות במו עינינו את החזון הנעלה בבחינת (ישעיה נו, ז): 'כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים'".
{ממאגר תמונות הרב גץ בכותל}