הרב קוק מעיד בפני ועדת החקירה הבריטית לפרעות פסח תר"פ

י"ב בתמוז תר"פ (1920 למנינם) – בעתון 'הצפירה' הובאה ידיעה כי בין המוזמנים בפני הועדה החוקרת את מעשי הפרעות בירושלים בפסח האחרון, להגיד את עדותם, הוזמן גם רבה של ירושלים הרב קוק.

על שאלת הועדה מהי יחס הדת היהודית אל יתר הדתות, ענה הרב כי "היחס הוא יחס של כבוד, מפני שהדת היהודית מכירה ביתר הדתות רק הסתעפויות של הדת היהודית". על השאלה בדבר יחס הדת היהודית אל הר הבית (ואל יתר המקומות היהודיים הקדושים בארץ־ישראל), הודיע הרב קוק כי: "המקומות הללו, כמובן, קדושים הם לכל בני ישראל, אולם אין לנו כל רצון מעשי לכבוש אותם בכח, כי הרי מאמינים אנו שבוא יבוא היום וכל העמים יודו כי המקומות הללו שייכים ליהודים, ורק אז יהיה הר הבית למקום תפילה בשביל בני כל העמים".

על השאלה: "והרי באופן זה העבודה הדיפלומטית המעשית שלכם נמצאת בסתירה עם האמונה בניסים משמים?", ענה הרב כי: "גם עבודתנו המעשית הִנה חזיון אלוהי בנשמתנו היהודית". בסיום דבריו התייחס הרב קוק גם לפעולותיה הרעות של אגודת המסיון.

(להרחבה: אגרות חדשות מהראי"ה קוק, עמ' 6)