בה' בטבת תשמ"ב פנה רב הכותל הרב גץ במכתב אישי אל שר הדתות שלמה יוסף בורג (מפד"ל) בנושא טקסי השבעת הטירונים בכותל, אשר הוראתו החדשה של הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) דורשת לקיים בכותל את השבעות כל חילות הלוחמים. במכתבו התייחס הרב גץ בחיוב למטען הרוחני ולמודעות הלאומית הניתנת לחיילינו המושבעים בכותל, ומאידך הצביע על הצד השלילי שבדבר, כאשר למעלה משלושים טקסים מתקיימים בשנה ברחבת הכותל באופן שלרוב מהוה זילות בקדושת הכותל. הרב גץ השאיר בינתיים את ההכרעה לשיקול דעתו של שר הדתות.
בח' בטבת קיים הרב גץ התייעצויות בנושא עם אישים שונים, ביניהם יועץ ראש הממשלה ומזכירו האישי. כולם הביעו הזדהות עם החששות של הרב גץ, והבטיחו לו כי יקיימו שיחה בנושא זה עם הרמטכ"ל. הרב גץ סרב להצעה להפגש עם שר הבטחון אריאל שרון, בכדי שלא תהיה פגיעה בכבודו של הרמטכ"ל.
בנתיים נודע לרב גץ משמו של שר הדתות כי הוא מציע להתיר את קיום הטקסים אך בצמצום. השר סבר שיש לאפשר את כל הטקסים, כדי שלא לעשות הפליה בין הצנחנים ליתר החילות, ועם זאת להשתדל לצמצם את מספר הטקסים. בעיני הרב גץ יביא רעיון זה למצב עוד יותר רגיש משהיה, כי מעתה תהיה ההפליה יותר בולטת שהרי בשלמא הצנחנים, הם שחררו את הכותל בדם חבריהם הי"ד ולכן אין למנוע בעדם את הטקסים כלל, אך לגבי האחרים למי נתיר ולמי לא? ומלבד זאת, התהודה הציבורית סביב הענין גדלה והולכת, וקשה להחליט בדבר. לכן החליט הרב גץ להתייעץ בנושא עם הרבנים הראשיים לישראל.
בי"ב בטבת העלה הרב גץ את הרעיון של שר הדתות בפני הרבנים הראשיים לישראל הרב שלמה גורן והראשל"צ הרב עובדיה יוסף, והם הביעו התנגדות אך אמרו שידברו על כך עם השר.
למחרת, י"ג בטבת תשמ"ב, התקשרו מלשכת שר הדתות אל הרב גץ ובקשו לעכב את סיכום העניינים עם המטכ"ל, והרב גץ אף זומן לפגישה בנושא עם השר. כנראה, חשב הרב גץ, חלו שינויים במחשבתו של השר.
<המשך השתלשלות העניינים בתאריך ט"ו בטבת>
י"ב בטבת תשמ"ב (7.1.82) –
