המונים הגיעו לתפילת ותיקין ברחבת הכותל, ובתוכם כל בני "ישיבת הכותל". רב הכותל הרב גץ עבר לפני התיבה באמירת הלל (בלי ברכה). מאוחר יותר התרכזו כל ישיבות בני עקיבא מכל הארץ, למניין גדול ונאה. להערכת הרב גץ מספר המתפללים שחרית היה למעלה מרבבה. לאחר התפילה יצא ציבור המתפללים במעגלים ובמחולות. הרב גץ ערך 'קידוש' (כיבוד לציון הודאה) לכוחות הביטחון ולאורחים וידידים.
אלפים אלפים באו והלכו, לאחר תפילת מנחה. בלטו במיוחד בני נוער, אך אחה"צ החלו לבוא גם קבוצות גדולות של בעלי בתים, משפחות מהעיר ומחוצה לה. בכלל, חתך המבקרים היה כוללני, הן מבחינת שכבות העם והן מבחינה גיאוגרפית – מכל חלקי הארץ באו מי ברב ומי במעט, יהודים מצפת, ומקריית שמונה, ממרכז הארץ, מדימונה ומבאר שבע ועוד.
[יומן הרב גץ]
כ"ח באייר תשל"א (23.5.71) –
