מחמת התנגדותה התקיפה של הממשלה לתקיעת שופר ליד הכותל בשנת תר"צ (1929) לא נשמע קול השופר בכותל במוצאי היום הקדוש יום הכפורים. תלמיד הראי"ה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל, מצא משמעות פנימית־מעודדת לכך: "הצום הקדוש עבר עלינו בשלום. שמירה גדולה נתנה הממשלה, ואצל הכותל המערבי התפללו קהל נכבד. רק את התקיעה האחרונה לא נתנה הממשלה לתקוע שמה, כנראה שהיא מרגשת את סימן התקיעה המורה ליובל, שאז ישתחררו ישראל מכל כבליהם" [מכתבי מרום, מכתב לבנו מי"ג בתשרי תר"צ].
(ע"פ כותלנו, עמ' 111)