בכ"ח באדר-ב תש"ח (8.4.48) פונה הכפר דיר-מוחייזין לאחר שנכבש במסגרת "מבצע נחשון", והועבר לבריטים, זאת לאחר משא ומתן בו הם הבטיחו שיחזיקו בכפר ולא יפריעו לשיירות יהודיות. כשפינו הבריטים את האזור לאחר מבצע נחשון, חזר הכפר לידי כוחות ההגנה.
בבוקר כ"ח באדר-ב תקפו כאלף ערבים את הקסטל בעוצמה רבה במגמה "לגאול את דמו של מפקדם" (יש אומרים שהופצה שמועה כי הוא 'שבוי' בידי כוחות ההגנה בכפר). מחלקת הגדוד החמישי יצאה לעזרת מגיני הקסטל, ובעוד התגבורת טיפסה במעלה ההר, התמוטט מערך ההגנה והמגינים החלו לסגת. לוחמי המחלקה החמישית חיפו על נסיגת אנשי החי"ש בגבורה, אך מתוך מפקדי יחידת התגבורת של הגדוד החמישי חזר חי רק מ"כ אחד (בתוך ההרוגים היה גם שמעון אלפסי שנתן את הפקודה: "הטוראים ייסוגו המפקדים יישארו לחפות"). בלילה נכבש הקסטל מחדש – ללא קרב – על ידי כח מוגבר של הגדוד הרביעי, אשר מצא את הכפר ללא כל הגנה ערבית, לאחר שמרבית 'הכובשים' נטלו את גופת המפקד אל-קאדר וחזרו לכפריהם כלעומת שבאו.