ינאי המלך רדף את חכמי ישראל, המכונים 'סופרים' על שם שסופרים את כל אותיות התורה, וציווה להרגם בכל מקום שהם. ברחו החכמים למדינת בליקוס [או קוסליקוס] שבחבל סוריה, וחשבו למצוא שם מנוחה.
בי"ז באדר באו לפתע אנשי המקום והקיפו את חכמי ישראל במצור על מנת להורגם. התרחש נס לחכמים וגברו על אויביהם והכו בהם מכה רבה ונמלטו ל'בית זבדאי' והתחבאו שם. נזדמן להם סוס קשור ומוכן לרכיבה שעמד בפתח הבית, וכיון שבאו האיובים וראו את הסוס סברו שאין יהודים בפנים (כנראה היה זה יום שבת בו יהודים אינם רוכבים על בעלי חיים – הגהת היעב"ץ). לאחר החשיכה ברחו משם החכמים וכך ניצלו. כיון שהצלת חכמי התורה היא ישועה גדולה לכלל ישראל – לכן קבעו את יום בריחת החכמים ליום טוב. (מגילת תענית, ופירוש אשל אברהם).
ציון היום בטל עם חורבן בית שני (בבלי ראש השנה יח ע"ב).