ב' באדר-א תרפ"ט (12 פבר' 1929) – מושל ירושלים הבריטי אדוארד קית'־רוטצ', הורה לרבנים הראשיים לישראל להפעיל ליד הכותל ובמקומות ציבוריים 'תקנת עזר' חדשה שיזם ואושרה על ידי מועצת עירית ירושלים: "אסור לכל אדם לפשוט יד או לגרום או לאמץ (=לשדל) כל ילד למטה מגיל 16 לפשוט יד ולבקש נדבות מהקהל בכל מקום פומבי". כמו כן ביקש המושל מהרבנים להושיט עזרה כלכלית לחברֵי העדה היהודית אשר אין להם אמצעי מחיה ובשל כך הוכרחו לבקש נדבות עד שפשיטת־היד נעשתה למקצועם.
כעבור זמן השיב לו הרב הראשי הראי"ה קוק: "אי־אפשר לנו להזדקק לדבר זה, במקום שכל עצם חק זה איננו לפי רוחה של תורתנו. באשר להצד הצבורי שבדבר (=הטיפול הסוציואקונומי), היינו מציעים לכבודו לפנות בזה לועד העיר ליהודי ירושלם".
(אגרות חדשות מהראי"ה קוק ועוד, עמ' 42. ראו שם בהרחבה)