רבי יהודה עייאש – הרב הראשי וראב"ד אלג'יר
נולד בערך בשנת ת"ס – נלב"ע בראש־השנה תקכ"א
המקור: 'וזאת ליהודה', באור ברכת המזון, חלק ה'דינים', ברכת מלכות דוד ובנין ירושלים
הר הבית כולו נקרא "הבית הגדול והקדוש" ולעולם שם ה' נקרא על בית קדש־הקדשים, כידוע שגם בזמן הזה שכינה לא זזה מכותל מערבי
"וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ, וְעַל מְעוֹנָךְ, וְעַל דְּבִירָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו" (ברכת המזון).
פירוש 'הַר צִיּוֹן' הוא מקום עליון בתוך ירושלים, מיוחד למושב מלכות בית דוד…
'היכל' הוא בית החיצון, ו'מעון' הוא האולם, והקדים לו היכל לפי שהוא גדול, ו'דביר' הוא בית קדש־הקדשים, והזכיר שלשתן בפירוש [וג' מקומות אלו קדושתם זה למעלה מזה, בפרק קמא דכלים (משנה ט)].
אבל 'הַבַּיִת הַגָּדוֹל' כולל כל הבית, שהוא הר־הבית והעזרות, דלכולם בשם 'בית־המקדש' יִקַרֵא.[2] 'שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו', רצונו־לומר דמעולם ועד עולם שמך נקרא על בית קדש־הקדשים, הנכלל בלשון 'בית הגדול' הנזכר, כדקיימא לן (זוהר שמות ה ע"ב) דלא זזה שכינה מכותל מערבי אפילו בזמן הזה[3], ולא נשתמש שום אדם במקום ההוא.
