א' טבת ג'שכ"ז – " גלות יהויכין". יכניה מלך יהודה הולך לגלות ואתו השרים וגיבורי החיל. גלות זו נקראת גם "גלות החרש והמסגר" על שם הגולים שהיו רתכים וכד', והוגלו כדי שלא יהיו אנשים שיוכלו להכין נשק ולהילחם בבבלים. חז"ל מסבירים שהחרש והמסגר הם כינויים הרומזים לתלמידי החכמים. בגלות זו יצאה לבבל ההנהגה המדינית, הצבאית והרוחנית של יהודה, והיתה צעד ראשון לחורבן בית המקדש הראשון.
"בָּעֵת הַהִיא עָלוּ עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל עַל-הָעִיר; וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ. וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל, הוּא וְאִמּו, וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו; וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל, בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ. וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת-כָּל-אוֹצְרוֹת בֵּית ה', וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ; וַיְקַצֵּץ אֶת-כָּל-כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל ה', כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. וְהִגְלָה אֶת-כָּל-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל-גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים גּוֹלֶה, וְכָל הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם-הָאָרֶץ. וַיֶּגֶל אֶת-יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה…" (מלכים־ב כד, י-יז).
נלקחה אסתר לבית אחשורוש
"ותלקח אסתר אל-המלך אחשורוש אל-בית מלכותו בחודש העשירי הוא חודש טבת בשנת שבע למלכותו". 'בחודש העשירי' – חודש שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר: "ויהי דבר ד' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי באחד לחודש לאמור: בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים. וביום שבאה השמועות לגלות יהויכין, בו ביום עמד להם גואל מזרע אשר הגלה עם יהויכין מלך יהודה" (מדרש לקח טוב).
