הראשון לציון רבי משה רפאל מיוחס בכ"ר שמואל[1]
נולד בסביבות תס"ה – נלב"ע כ"א/כ"ב מנחם אב תקל"א
המקורות: פני האדמה, דרוש לפרשת פקודי [נדפס עם ספרו פרי האדמה חלק ד], דף עג ע"ב; כתב שליחות לרא"ב אשר ולרי"ז אזולאי, תק"א (מבין החותמים מגדולי ירושלים[2]), שנות דור ודור תשס"ד, פרק א, עמ' ט
שלמה המלך בנה את המקדש ביודעו שאף בשוממותו לא תזוז השכינה מכותל מערבינראה לי לומר כוונת הפסוק (מלכים-א ח, יג): "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים", דיש־להבין כֶּפל "בנה בניתי", גם "בית זבול, מכון לשבתך כו'", ומאי "עולמים"?… אמנם בנין הבית עתיד ליחרב, זהו־מה־שאמר "בנה", רצונו לומר במקום הבנוי ומוכן מששת ימי בראשית, שם "בניתי בית זבול לך", במקום אשר הוא "מכון לשבתך עולמים", שעתיד שם להיות בנוי לעולמי עד בשתי ידיו של הקב"ה (ע"פ כתובות ה, א). והר"ב כלי יקר ז"ל[3] פירשו על־מה־שאמרו רז"ל (תנחומא שמות סימן י; זוהר שמות ה ע"ב) שלא זזה שכינה מכותל מערבי, כמו שכתוב בפסוק (ויקרא כו, לא): "וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם" (-שגם בשוממותו תישאר שם קדושה), זהו "מכון לשבתך עולמים", דאף שיחרב הבית – מכון לשבתך עולמים, והיינו בין כשהוא בנוי בין כשהוא חרב;
חיזוק לקדושת ירושלים הוא כבוד לאלוקינו שלא זז מחבבה והעמיד שכינתו אחר כותלנואנא שאו מרום עיניכם ומהרו… לחוס על מקדש ה' וקדשיו, חושׁו ועוּשׁוּ[4] מעשה הצדקה ונדבה חדשה לקדושת עיר האלוקים למען תבנה ותכונן… ועל הכל לתת כבוד לאלוקינו ראש המעון הזה, כותל המערבי[5], נוה צדק[6], מחנה אלוקים זה[7], "הנה זה עומד אחר כתלנו"[8], לא זז מחבבה[9].