כ"ג תמוז ד'תתנ"ט (1099) – בסיום מצור על ירושלים שנמשך 5 שבועות, נכבשה העיר על ידי הצלבנים במסגרת מסע הצלב הראשון, ונטבחו כל התושבים היהודים והמוסלמים בעיר. משך תקופה ארוכה של מאות שנים מכאן והלאה, נמנעה לסירוגין כניסת יהודים לתחומי העיר, להגיע להתפלל ליד הכותל המערבי הנמצא בפנים העיר, ובקושי עלה בידם להתקרב לשאר הכתלים החרבים של מקום המקדש. למרות הנסיבות הקשות נאחזה הקהילה היהודית בעיר ובסביבתה תוך מאבק עיקש וניסיונות הרואיים לשקמה ולבנותה.
