בי"ח באב תרפ"ט, היום השני לפרעות תרפ"ט ("מאורעות הכותל"), נעשה בחברון טבח נורא ואכזרי. בבוקר אחד נרצחו שִשים־ושבעה תושבים, עשרות גברים נשים וטף נפצעו קשה, בתי היהודים נבזזו וגורשה כל הקהילה היהודית שישבה במקום מאות שנים. עד ראיה סיפר: "את האופה היהודי תקפו הפורעים ושרפו ראשו באש של פרימוס שהדליקוהו, וכאשר ראו שעודנו חי – ביתקו את מעיו בפגיונות… ומעשה בצעירה אחרת שהפשיטוה והיא ניצלה מאונס על־ידי המוות. היא התחננה בפני המרצחים שיהרגוה וכאשר 'נכמרו רחמיהם' עליה הם ריטשו את בטנה ושרפו את מעיה" (ספר חברון, עמ' 418).
