כשחנכו את המקדש בימי שלמה המלך– בהוראת שעה לא צמו כמצוות היום אלא שמחו בשמחת חנוכת הבית.
נהרג זכריהו בן יהוידע
היה כהן גדול ונביא.
מנהגי יון – ליום כיפורים
נהגו לומר את הפיוט "אתיו" של ר' דוד בן אילעזר הפייטן, כאשר היו ערים כל הלילה ביום הכיפורים כדוגמת "יקירי ירושלים" שהיו ערים כל הלילה בזמן המקדש.
"אתיו סעפי ונשכימה
לשחר פני קדוש ולרוממה
שמו ונבקשה ונצומה
ונקומה ונעלה בית אל".
תפילת כהן גדול ביום הכיפורים
"יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו.
שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה גשומה,
ואל יכנס לפניך תפלת עוברי דרכים לענין הגשם בשעה שהעולם צריך לו.
ושלא יצטרכו עמך בית ישראל בפרנסה זה לזה ולא לעם אחר.
שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה.
ושיתנו עצי השדה את תנובתם ולא יעדי עביד שלטן מדבית יהודה (ולא יסור שלטון מבית יהודה)".
"מה נהדר היה מראה כהן גדול"
לאחר אמירת 'סדר העבודה' ותפילת הכהן הגדול בסיום מוסף של יום כיפור, נוהגים ברוב קהילות ישראל לזמר בשמחה רבה את הפיוט על מראה הכהן הגדול בצאתו מקדש הקדשים:
אמת מה נהדר היה כהן גדול בצאתו מבית קדשי הקדשים בשלום בלי פגע,
כאוהל הנמתח בדרי מעלה מראה כהן
כברקים היוצאים מזיו החיות מראה כהן
כגודל גדילים בארבע קצוות מראה כהן
כדמות הקשת בתוך הענן מראה כהן
כהוד אשר הלביש צור ליצורים מראה כהן
כורד הנתון בתוך גינת חמד מראה כהן
כזר הניתן על פני חתן מראה כהן
…כפעמוני זהב בשולי המעיל מראה כהן
כצורת הבית ופרוכת העדות מראה כהן
כקהילה מכוסה תכלת וארגמן מראה כהן
כרואי זריחת שמש על הארץ מראה כהן
כשושנת גן מבין החוחים מראה כהן
כל אלה בהיות ההיכל על יסודותיו, ומקדש הקודש על מכונותיו
וכהן גדול היה עומד ומשרת, דורו ראו ושמחו.
אשרי עין ראתה כל אלה – הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו…
