בנאום שנשא על הר הצופים, ב-כ' בסיון תשכ"ז (28 ביוני 1967), התייחס הרמטכ"ל יצחק רבין לנצחון ואיחוד ירושלים במלחמת ששת הימים:
"העם כולו עמד נפעם ורבים אף בכו לשמוע הבשורה על כיבוש העיר העתיקה .
הנוער הצברי, קל וחומר חיילים, אינם נוטים לסנטימנטליות או מתביישים לגלותה ברבים.
אולם, מאמץ הלחימה, החרדות שקדמו לה – תחושת הישועה,
והנגיעה שנגעו הלוחמים הישר לתוך לב ליבה של ההיסטוריה היהודית,
הבקיעו את קליפת הבושה והנוקשות ועוררו מעיינות של רגש והתגלות רוחנית.
הצנחנים שכבשו את הכותל – עמדו נשענים עליו ובכו,
וסמלית, זוהי תופעה נדירה, שספק אם יש רבים כמותה בתולדות העמים".