ט"ו תמוז ה'תק"ג – נפטר בירושלים רבי חיים בן עטר, מחבר הפירוש "אור החיים" על התורה. רבי חיים אִבּן עטר, שהיה פרשן, מקובל ופוסק הלכה, עלה לארץ ממרוקו בגיל ארבעים ושלש, במסעו עבר דרך איטליה וקרא ליהודים שפגש בדרכו להצטרף לעלייה ארצה. לאחר נידודים בצפון הארץ השתקע בירושלים והקים בה את ישיבתו "מדרש כנסת ישראל", שלומדיה הקפידו "לשׂים לילות כימים בעסק התורה ובתחנונים מול שוכן מעונים, בעד כללות עַם אמונים, ולברך בייחוד כל החברים בשבתות וימים טובים מול כותל מערבי, אשר שם שכינה שׁוֹרָה" (קול קורא מרבי חיים אבן עטר לקהילת קודש קסאלי). נפטר בגיל 47, כשנה לאחר בואו לירושלים, ונטמן בהר הזיתים. ברבות הימים נעשה קברו לאתר עלייה לרגל, בעיקר ביום השנה לפטירתו. אנשי היישוב הישן בירושלים נהגו להתפלל לצד קברו בכל עת צרה, וכן קיימו שם תפילה מרכזית בימי מלחמת העולם השנייה, כשעלה חשש שצבא גרמניה יפלוש לארץ ישראל.
יש המוצאים בבעל ה"אור החיים" מקור רבני לתחיבת פתק בכותל המערבי, על פי סיפורים שנאמרו עליו בהקשר לנוהג זה.
