כ"ב תמוז תרפ"ט (1929) – התקיימה פגישה בין הרבנים הראשיים והמזכיר הראשי לוק, בה מחה הרב קוק נגד פתיחת הפתח החדש שמקשר בין הר הבית לרחבת הכותל, והזהיר את הממשלה על אחריותה לסכנה שבדבר. תגובת המזכיר לוק היתה שאין ביכולתו להפסיק את הבנייה הערבית ליד הכותל, מאחר וההחלטה על־כך התקבלה ב"ממשלת לונדון", ורק בפַנֵיה ניתן לערער על ההחלטה.
(ע"פ 'כותלנו', עמ' 60)
אסיפת הועד הלאומי ונציגי הקהילות בשאלת הכותל
כ"ב תמוז תרפ"ט (1929) – אסיפת הועד־הלאומי, בהשתתפות באי־כח הקהילות וההנהלה־הציונית הזמנית, דנה בשאלת הכותל. הוחלט: להגיש לממשלת לונדון את מחאת היישוב העברי; לפרסם גילוי־דעת של ההנהלה־הציונית והועד־הלאומי, שיופנה ליישוב העברי; לשגר מברק אל הקונגרס הציוני הט"ז המתקיים בציריך, עם דרישות והצעות. ולצרף ל'הנהלת הועד־הלאומי' את הפעילים יוסף אהרונוביץ, שמואל זוכוביצקי וזלמן רוּבּשוֹב (שז"ר), כדי שיתנו טיפול מיוחד לשאלות הכותל.
(ע"פ 'כותלנו', עמ' 60-61)
