אחרי שירד משה רבנו מהר סיני וראה את "חטא העגל" ושיבר את הלוחות, שרף משה את עגל הזהב וטחן אותו עד דק, והשקה את החוטאים במים מעורבים באפרו (כמו שבודקים סוטה – בבלי עבודה זרה מד, א). לאחר מכן קרא לבני לוי, אשר לא עבדו לעגל, שיהרגו את אלו שעבדו לעגל. מספר ההרוגים היה 3,000 איש.
למחרת, בי"ט בתמוז ב'תמ"ט, עלה משה להר סיני כדי לבקש מה' מחילה לעם ישראל (שמות לב, ל-לב): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה, וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם. וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל ה' וַיֹּאמַר: אָנָּא, חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב, וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".
(להרחבה – בבלי שבת דף פח; רבנו בחיי על התורה, תחילת ויקהל).
