"חנוכת שמונה ימים ושלא להספיד" (מגילת תענית) – כ"ה בכסלו ג'תרכ"ב יום חנוכת המקדש על ידי בית חשמונאי בזמן בית המקדש השני.
נסתיימה מלאכת עשיית המשכן במדבר
ביום כ"ה בכסליו ב'ת"נ היתה סגולה והארה מיוחדת, שכן ביום זה נסתיימה מלאכת המשכן במדבר והושלמה עשיית הכלים, היריעות, העמודים וכו'. ואמר משה רבנו: "ויהי נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" (ע"פ ילקוט שמעוני מלכים־א, ו רמז קפד).
ממנהגי יהודי מצרים
בחג החנוכה הדליקו מנורה בצד דרום זכר למנורת המקדש שהיתה בדרום ההיכל.
זכה ש"י עגנון בפרס נובל
בחנוכה בשנת 1966 זכה ש"י עגנון ב'פרס נובל לספרות'. בנאומו בטקס קבלת הפרס הציג עגנון את עצמו במילים הבאות: "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחֱריב טיטוס מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום, בחזון לילה, ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלווים בבית המקדש, כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל. נעימות שכאלה לא שמעה כל אוזן מיום שחרבה עירנו והלך עַמה בגולה. חושד אני את המלאכים הממונים על היכל השירה שמֲיִראַתם שאשיר בהקיץ מה ששרתי בחלום השכיחוני ביום מה ששרתי בלילה, שאם אחי בני עמי שומעים לא היו יכולים לעמוד בצערם מחמת אותה הטובה שאבדה לה. כדי לפייס אותי על שנטלו ממני לשיר בפה נתנו לי לעשות שירים בכתב".
ברבות השנים הודפס קטע זה על שטר חמישים שקלים חדשים.
