בט' בתמוז שנת ה'ד אירעה שריפת התלמוד הגדולה הראשונה בפריז, שנגזרה על יהודי צרפת בעקבות "הפסד" חכמי היהודים ב"משפט פריז", בו נאלצו להתעמת עם חכמים נוצרים בארמון מלך צרפת, לואי התשיעי, על דברים הכתובים בתלמוד. ביום שישי ערב שבת פרשת חקת, הובאו לכיכר העיר למעלה מעשרים קרונות עמוסים בספרי תלמוד, ושריפתם ארכה כשתי יממות. מאז יש הנוהגים להתענות בכל יום שישי זה (מגן אברהם על שו"ע אורח חיים סוף סימן תק"פ).
המהר"ם מרוטנבורג, תלמיד רבי יחיאל מפריז, כתב על מאורע זה את הקינה "שאלי שרופה באש לשלום אבליך", הנאמרת בקהילות אשכנז בתשעה באב.
