בי"ט בסיון תשכ"ז (27.6.67), שלושה שבועות לאחר שחרור הר הבית, הכותל המערבי ושאר המקומות הקדושים בירושלים וסביבתה, נחקק בכנסת ישראל 'חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז- 1967'. בהתאם לחוק זה נקבע האסור והמותר ברחבת הכותל המערבי ובאזור הסמוך לה. האחריות על עניני הכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עברה מהממשל הצבאי בפקוח הרבנות הצבאית, בראשות הרב שלמה גורן, אל משרד הדתות בראשות השר ד"ר זרח ורהפטיג, תחת פיקוח הרבנות הראשית לישראל. במשך השנים עודכן החוק ונוספו לו תקנות (תשל"ב, תשמ"א). הממונים על הכותל המערבי מטעם משרד הדתות היו לאורך השנים: הרב משה עקיבא דרוק, הרב דב פרלא, מר משה זליקוביץ' ומר צבי הופמן, ובתואר 'רב הכותל' שימשו הממונים הרב יוסף משה שכטר, הרב מאיר יהודה גץ, וכיום מכהן בקודש רב הכותל והמקומות הקדושים הרב שמואל רבינוביץ'. הריהוט הראשון, לרבות המחיצה ותשמישי הקדושה, מובא לכותל המערבי מקבר דוד שבהר ציון.
(ע"פ אתר הכותל, מנהרות הכותל, לוח זמנים לחשיפה. ועדכון ע"י)
