י"ז כסלו תש"ח (30.11.1947) – למחרת החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל פרצה מלחמת העצמאות. מלחמה זו נחלקת לשתי תקופות:
1. התמודדות בין האוכלוסיה הערבית בארץ ישראל ובין האוכלוסייה היהודית (הסתיימה ב-14.5.1948).
2. מלחמה בין מדינת ישראל ומדינות ערב לאחר פלישתן לארץ ישראל (באה לקיצה בהסכמי שביתת הנשק ב-20.7.1949). עם פלישת צבאות ערב, לאחר הכרזת המדינה, היה השלב המכריע בו נשקפה סכנה חמורה למדינה הצעירה. מתוך אוכלוסייה קטנה של 650,000 יהודים, רבים מהם פליטי שואה ועולים חדשים, נפלו יותר מ- 6,000 בני אדם (כמעט אחוז מן האוכלוסייה. כ2,000 אזרחים והשאר לוחמים). המלחמה הסתיימה בהסכמי שביתת נשק.
ע"פ: אתר חיל הים
http://www1.idf.il/navy/site/templates/controller.asp?lang=HE&fid=46052&did=46832
פעולת האיבה הראשונה לאחר הכרת האו"ם בתחומי 'מדינת ישראל'
י"ז כסלו תש"ח (30.11.1947) – התרחשה פעולת האיבה הראשונה, פגיעה באוטובוס יהודי שנסע מנתניה לירושלים.
