בליל תשעה באב תרפ"ט צעדה תהלוכה יהודית לכותל המערבי תוך שמירת הסדר והשקט. למחרת התקיימה תהלוכת צעירים מחצר 'בית ספר למל' אל הכותל. המשטרה הבריטית ניסתה לעכב את התהלוכה, אך לבקשת חיים סלומון ורחל־בן צבי נאותה המשטרה להרשות את מעברה. בדרכם נשאו הצעירים דגל ישראל והשמיעו מחאות וקריאות בוז… בהגיעם לכותל עלה מספר ההולכים על ארבע־מאות איש. במוצאי הצום הגיעו כמה מהצעירים לבית הרב הראשי קוק, אשר שיבח את מעשיהם: "אשריכם, שזכיתם אחרי אלפיים שנות גלות, להניף דגל ישראל ליד הכותל־המערבי, והרמתם כבוד ישראל ותקותו בגאון!".
(ע"פ 'כותלנו', עמ' 69-70)
